<h1>שו"ת הרשב"א מיוחסות סימן ק"ס, ובח"א סימנים י"ז, תרמ"ט</h1>
<h2>דף ז:</h2>
שאלת עור הבא כנגד פניו של חמור מותר באכילה מהו. תשובה שנינו בפ"ק דבכורות [ה' ע"ב] היוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור, ועלה [ז' ע"ב] אמרינן בגמרא אמר רב הונא עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מאי טעמא פירשא בעלמא הוא. כלומר כשנולד החמור יוצא על פניו עור אחד כעין מסוה, ולעתים שיוצא גם כנגד פניו של אדם. ואמר רב הונא אף על פי שהיוצא מן הטמא טמא, אפילו הכי מותר הוא באכילה, מפני שאין זה נחשב לא מגוף החמור הנולד ולא מן החמורה שילדה, אלא פירשא בעלמא הוא, ובשר חמור אסרה תורה ולא פרש שלו. והביא שם רב חסדא ראיה על זה, מדתניא עור הבא כנגד פניו של אדם בין הוא חי ואמו חיה בין הוא מת ואמו מתה טהור, דאלמא אינו נחשב לא מגוף הולד ולא מגוף האם, שאם כן היה העור ההוא מטמא כבשר הפורש מן המת, אלא שמע מינה (לפי) שאינו מגופו אלא פירשא בעלמא הוא.
